הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א
רב רמת אלחנן וחבר מועצגה"ת
דברי חלומות
יש לעיין באופן שהכה"ג חלם כמה פעמים שקדש הקדשים צריך תיקון, האם מותר בעקבות החלום להיכנס לקה"ק לראות אם באמת צריכה תיקון, או שמא מכיון שיש איסור להיכנס ביאה ריקנית לקדש הקדשים, והיו נכנסים לשם רק פעם בשבע שנים לראות מה היא צריכה כמבואר ברמב"ם (פ"ז מבית הבחירה הכ"ג), אין להיכנס לפני הזמן על סמך חלומות.
והנה בחשוקי חמד עמ"ס סנהדרין (דף ל ע"א) הארכנו בנידון זה של דברי חלומות, האם לחשוש להם או שאמרינן דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, והבאנו שמצינו בש"ס סוגיות סותרות, דהנה בסנהדרין (דף ל ע"א) נאמר הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ובא בעל החלום ואמר לו כך וכך הן, במקום פלוני הן, של מעשר שני הן, זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. מאידך בנדרים דף ח ע"א אמרינן נידוהו בחלום צריך י' בני אדם להתיר לו. כמו כן נאמר במסכת תענית (דף יב ע"ב) ואמר רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת. ואמר רב חסדא ובו ביום, ואמר רב יוסף ואפילו בשבת, מאי תקנתיה ליתיב תעניתא לתעניתא. ומצינו כמה תירוצים בראשונים ובאחרונים.
א. בריטב"א בתענית (שם) מבואר שחלום שהוא בעניני עצמו, ונפחד מזה, הרי זה הערה משמים, ואפילו במקום איסור מ"מ כשבא לו התעוררות בחלום על עניני עצמו ראוי לו לחוש לדבר אם רואה עצמו נבהל ונפחד, שזה ודאי הערה מן השמים הוא שבא עליו שיחפש במעשיו ויחזור בתשובה, ועל הדרך הזה אמרו בנדרים (שם) במי שנידוהו בחלום שילך לפני עשרה דתנו הלכתא ויתירו לו, והטעם כי הערה הוא מן השמים שעשה נסתרות והיה צריך לנדות, או היו נגלות, או שעשה עבירות חמורות שהוא נזוף לשמים, ומתוך שיטרח בכל זה יפשפש במעשיו, ואותן חכמים יורוהו דרכי התשובה, ולפיכך כל שרואה חלום שמפחידו ראוי לו להתענות ולחזור בתשובה, ואף דשמואל כי הוה חזי חלמא בישא הוה אמר החלומות שוא ידברו (ברכות דף נח ע"ב) לא לפטור עצמו מתענית היה אומר כן, אלא לפתור החלום לטובה, שכל החלומות הולכין אחר הפה, אבל כשלא היה דעתו מתיישבת בכך, היה מתענה.
ב. בתשב"ץ (ח"ב סימן קכח, ציינו רע"א בגיליון הש"ס בסנהדרין) תירץ שיש שני סוגי חלומות, על ידי מלאך ועל ידי שד, ואם החלום הוא על ידי מלאך, על זה אמרינן בברכות (דף נז ע"ב) חלום אחד מששים בנבואה. וע"ז גם אמרו יפה תענית לחלום כאש בנעורת, אבל חלומות שעל ידי שד, על זה אמרו ביומא (דף פג ע"ב) חלמא דבי שמשא בטלין אינון. ולכן כיון שבכל חלום יש ספק אם אמת או לא, בכל דבר שבממון יש לנו להעמיד הממון שנפל בו הספק בחזקתו, אבל בספק נידוי הרי זה כספק איסורא, יש להתיר לחומרא.
ג. בשו"ת שיבת ציון (סימן נב) תירץ כעין הנ"ל שרוב החלומות הם שקר, ורק מיעוטא דמיעוטא הם אמת, וכל היכא שדברי החלום נוגע לדבר איסור, כגון האי דינא דאמרו לו בחלום שמעות שהניח לו אביו מעות מעשר, בזה פסקינן שדברי חלומות אינן מורידין ואינן מעלין, יען כי בכל דבר איסור אזלינן בתר רובא, אבל בנדרים דנידוהו בחלום חוששין למיעוטא, דהנה התוס' בנדרים (שם) כתבו דלכך צריך התרה דיש לחוש שבהאי הודעה שנדוהו בחלום מגלים לו מן השמים שפורענות עתיד לבוא עליו, ומעתה דבר זה אינו נוגע לדבר איסור כ"א לסכנה שלא יבא הפורענות ובסכנה לא אזלינן בתר רובא וחיישינן למיעוט.
ד. עוד תירץ שם בשיבת ציון שחלום שהוא על העבר, אין זה נבואה, אלא חלומות שוא ידברון, אבל חלומות שהם על העתיד, הרי הוא מעין נבואה, יעו"ש בחשוקי חמד שהארכנו בזה.
על פי הנ"ל, נראה שבעניננו מותר להיכנס לקדש הקדשים לראות אם צריך תיקון, דנראה שכל האיסור להיכנס לקדש הקדשים הוא בסתם, אבל כשיש בכך צורך גדול, אין בזה איסור, ויעוין בב"ב (דף יד ע"ב) דדעת רש"י ביוה"כ היו קורין בס"ת שהיה מונח בקדש הקדשים, ולדעת תוס' (שם ע"א) לא היו קורין בו, אבל התוס' מודים שמותר להיכנס לקה"ק כדי לתקן הס"ת שלא יתעפש, הרי שאפילו לצורך הס"ת שבתוך קה"ק מותר להכנס ולשמור עליו שלא יתעפש.
ויעוין עוד ברש"י במועד קטן (דף יח ע"ב) שספר מוגה היה בעזרה, שממנו היו מגיהים כל ספרי גולה, הרי שהיה מותר להכנס לעזרה כדי להגיה הס"ת, ואם כן מכיון שהעלנו שבחלומות יש ספק אם יש בהם ממש כשיש בזה חשש איסור, אם כן כשחלם שצריך לעשות תקונים בקודש הקדשים, ואם יכנס אין זה כניסה ללא צורך, אם כן אין בזה איסור. וכמובן שאם מספיק לגלול הפרוכת כדי לראות אם צריך תיקון, עדיף כך, שבזה אין חשש איסור תורה כלל, דבמראה אין מעילה רק איסור דרבנן, אבל מ"מ אי לא סגי בכך, לכאורה מותר אף להיכנס, דאין איסור בכניסה לצורך הבנין.
(חשוקי חמד נדרים ח' א')